"סיפורה של הקהילה חייב להילמד בכל מסגרות החינוך"

הטקס המסורתי לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל, התקיים גם השנה בקריית מלאכי. בשנים האחרונות מציינת קריית מלאכי את הטקס באמפי המתנ"ס בהשתתפות מאות מתושבי העיר. את הטקס הנחה השחקן יוסי ואסה (נבסו) שהזמין את הקייסים לפתוח את האירוע בתפילה: "לאורך אלפי שנים הנהיגו את הקהילה הקייסים, הם היו עמוד התווך שהחזיק את הקהילה והובילו אותה למסע לישראל, ומנהיגים אותם עד היום". לאחר אמירת תפילה מסורתית מפי הקייסים, עמד הרב שלמה סהלו– רב הקהילה במועצה הדתית, לאמירת יזכור

הזמרת רחלי טרקה (הכוכב הבא) שרה את שירו של שלמה גרוניך "המסע לארץ ישראל" ובהמשך שרה "שרק תחייך" של יובל דיין. מפקד תחנת המשטרה סנ"צ מבורך אברהם סיפר את סיפורו המרגש בעלייה לישראל. מבורך היה בן 7 כשהמסע החל "כל לילה לפני השינה אמא שאלה אותי "נו התפללת? הזכרת את ירושלים?" והייתי משיב בחיוב. היא סיפרה לי שירושלים היא כולה זהב ואין מוות בירושלים והאמנתי לכל מילה שיצאה מפיה. ירושלים הפכה למושא חלומותי ואליה ערגתי. הלכנו בשמש הקופחת ובמקום אינג'רה אכלנו מצות, עברנו שוד וניסיונות אונס". כשהגיעו לסודן אחרי שבועות של צעידה, הם נאלצו להשתלב בנוף המוסלמי, סבלו ממחלות זיהומיות קשות "לא פגשנו מלאך מוות אחד, אלא להקה של מלאכי מוות. אדמת סודן רוויה בדם אחי ואחיותי. אני בטוח שהיו יותר מ-4,000 נפטרים בניסיון להגשים חלום של אלפי שנים" אמר סנ"צ מבורך "סיפורה המפואר של הקהילה שלנו הוא סיפור היסטורי שחייב להילמד בכל מסגרת חינוכיות".

סגן השר לביטחון פנים ח"כ גדי יברקן אמר כי הניצחון הגדול ביותר של קהילת 'ביתא ישראל' הוא דור הקייסים שהצעיד את הקהילה לישראל "בקרוב יהיו 2 קייסים בתפקיד רשמי בקריית מלאכי" הכריז סגן השר "אני אומר את זה משום שזה היה סמל המאבק של הממסד הדתי על הכרת יהדותנו. מעולם לא ביקשנו אישור על מי שאנחנו וגם לא נבקש. אנחנו היחידים שחיינו בגולה עם השם ישראל והיחידים שחזרנו לכאן עם השם הזה, כך שאף אחד לא יכול לערער עלינו. לו אנחנו היינו עושים את מבחני הקבלה, הרבה אנשים לא היו עוברים את מבחן היהדות". לאחר הנאום עלו 2 נערות מתנועת הנוער העובד והלומד לקטע הקראה. חבר מועצת העיר קריית מלאכי ונציג הקהילה יעקב טלה, תיאר את  ההתרגשות בזמן שהתבשרו על העלייה הצפוייה "המחירים היו קשים, המים והאוכל נגמרו, גברים ונשים גוועו למוות, אבל התקווה לא נגוזה. אנחנו צריכים להידבק במעשי אבותינו ורק כך ננציח אותם; בהשכמה לבית כנסת, בהכנסת אורחים, הבאת שלום בין אדם לחברו, תלמוד תורה ולדון לכף זכות כל אדם".

ראש העיר אליהו זהר אמר כי בקריית מלאכי הטקס הפך למסורת שהולכת ומתעצבת, הולכת וצוברת נפח גדול יותר משנה לשנה. "התברכנו בקהילה אתיופית הגדולה ביותר במדינה באופן יחסי. יהודי אתיופיה הם ברכה למדינה וברכה לכל עיר בה הם נמצאים. לא רק בזכות התרבות

המיוחדת שהביאו עימם, לא רק בזכות הצניעות והכבוד לזולת, אלא בעיקר בזכות היותם ציונים אמתיים. אתם יכולים להרים ראשכם למעלה אל יקיריכם שלא זכו להיות אתנו ולומר להם: 'לא לחינם מסרתם נפשכם, אנחנו כאן ישראלים לכל דבר, אנחנו ממלאים תפקידים חשובים בצה"ל, רבים מאתנו שרתנו ומשרתים ביחידות קרביות, רבים מאתנו ממלאים תפקידי מפתח, יש לנו חברי כנסת, יש חברי עיריות. תהיו גאים במעשיכם, אנו מבטיחים להמשיך להשתלב ולתרום למדינה, כך שלכתכם לא יהיה לשווא".

הטקס המשיך בהנחת זרים, הדלקת נרות על ידי המשפחות ובסיום הציבור נעמד לאמירת שירת התקווה שחתמה את האירוע.